על נחשים וגחלים

אין לי מושג  למה זה קרה. כולה קיללתי.

פתאום משום מקום הגיעו שניהם, גבוהים וחתיכים עם משקפי טייסים ואצבע בתוך אוזן. הם מילמלו המטרה שלנו. המטרה שלנו. קפצו עלי קשרו לי את הידיים אמרו לי שששש אל תצעקי ואל תפחידי את העוברים והשבים ואז, הו אז, הכניסו אותי להאמר הצהובה.

אני נמצאת בחדר אפל משהו . הידיים קשורות מאחורי גבי ובנדנה לוחצת את עיניי. שקט כאן, דממה אלחוטית,  האוזניים שלי קשובות לכל רחש. לפתע שמעתי תנועות פנתר קלות וניעת אוויר בפניי. בתחושה פנימית ידעתי שאני שוב חולמת וגם שמישהו נמצא כאן איתי. לא פחדתי, נהפוכו, חייכתי ובהתרסה הפרחתי לאוויר "אפשר לדעת מה עשיתי? שמישהו ידבר, הלו? הלו? בסה"כ אני בן אדם חיובי, 'טוק טו מי פיפל' והמשכתי בשובבות – ממתי לקלל זה פשע?".

ואז הוא פונה אלי…

רום וונדרפול-וומן?

כן. זו אני בכבודה ובעצמה.

האם את מודה שביקרת בהודו לאחרונה?

נכון. אבל זה היה ביזנס, הכל חוקי.

והאם את מודה שנפגשת עם בבאג'י צ'אנדיליה?

בבאג'י צ'אנדיליה? כן. אבל מה הוא קשור? אהה! צרחתי מבינה עניין ומייד פרצתי בצחוק, זה ההמשך של החלום מהפוסט הקודם!

היי, היי, תתרכזי וספרי לי מה היו עסקיך איתו.

אפשר מחר? אני ממש עייפה, דחיל ראבק, כפות הרגליים שלי שורפות וכואב לי הראש.

פתאום שמעתי אצבע צרידה, פקודת "הרטב אובייקט" ובא לי מטח מים בפנים.

הנה התעוררת. עכשיו קדימה, אני חש שאת מזלזלת בנו, עוד לא קלטת שהמצב רציני? מה בדיוק את רוצה להרגיש לפני שתביני? בא לך קצת טלטולים או אורות שמסנוורים?

נבהלתי. חיכיתי עוד דקה, התפתלתי על הכיסא, ניערתי את הידיים בחשאי, שום דבר לא השתחרר, נשארתי כבולה ואני רטובה. מה זה? ה-צ-י-ל-ו, ה-צ-י-ל-ו צרחתי כשהבנתי שזו המציאות וזה לא חלום בלהות. אימא'לה! אני רוצה אימא! אימא!! מי אתם? מה אתם רוצים? מה קורה? מה עשיתי? איפה אני? יריתי שאלות בצרורות ואז התחלתי לבכות.

את צריכה לספר לנו מה עשית בהודו, ולמה נפגשת עם בבאג'י צ'אנדיליה.

בסדר. בסדר. מה שתגיד, רק שחרר לי את הידיים.

הוא הקיש שוב באצבע צרידה, החבל הותר והידיים חופשיות.

מאיפה בדיוק אתה רוצה שאתחיל שאלתי

לשיקולך אמר והוסיף עכשיו עשרים ואחת אפס חמש יש לך עד עשרים ושתיים פונט על השעון.

 ***

אז זה התחיל בלאנצ' הרגיל של יום שישי. משה לא הפסיק לנדנד ולהגיד, תשמעי רום חייבים למצוא רעיון חדשני, משהו שאף אחד עוד לא חשב עליו – זה שיביא לנו את המכה אחת ולתמיד, דיי, אי אפשר ככה, דחיל ראבק, לפנינו עולם של כוכבים עולים ואנחנו בכלל לא בחבורה הזו.

אמת. הנהנתי בהסכמה.

וככה מהון להון, בעוד אנחנו מדברים על הרעיון, מצאנו משהו ייחודי, לא יכולנו לישון כמה ימים אחר כך ייצרנו קשר עם מנטור בבאג'י צ'אנדיליה ואחרי שבוע נפגשנו בשדה התעופה בהודו.

הוא לקח אותנו למנזר דיקסיט, שם שאל מי בעניין הנחשים ומי עם הגחלים. הסתכלתי על משה ועניתי מה שתחליט.

הוא שם אותי בעניין הגחלים ואת משה לאלף נחשים.

 

אז מה את בעצם אומרת לי? איפה הקטע עם הפטריות? מי היה ממונה עליהם?

איזה פטריות?

פורטובלו ממולאות שמנת! סינן והמשיך, מה איזה פטריות? ההזיות כמובן.

על מה אתה מדבר?

טוב, ויתר, תמשיכי.

סה"כ לא נשאר הרבה לספר,

הוא לקח אותנו לחדר והיו שם שני סימולאטורים, משה ישב בזה שלצידי. הסימולאטור שלו נראה כמו סל גדול מקש והייתה כרית תבן, חליל אלקטרוני ונחש מגומי תלוי על חוט שקוף. הוא היה צריך לשים את החליל באזור הפה, לעשות תנועות נשיפה וללחוץ על הכפתור, החליל ניגן מנגינה של ZAMPHIR והנחש מגומי התעורר והתפתל בריקוד. זה היה מרהיב וממש אוטנטי.

הסימולאטור שלי נראה כמו מכשיר הליכה משוכלל, על הסרט המסתובב היו מצוירים גחלים לוחשות והיו אורות מלמעלה שהבזיקו נצנצים אדומים. על הקיר מהצד הייתה מראה רפלקטורית. אני עמדתי מולה והייתי צריכה לקפץ ולעשות תנועות של חם ושורף עם השפתיים היפות שלי – זה השתקף כאילו אני רצה על מסלול הגחלים – ונראיתי סובלת בכייף. היית צריך לראות כדי להאמין. אספקלריה בהתגלמותה.

פתאום שמעתי צחוק עצור ואת קולו אומר…

תמשיכי תמשיכי..חחח חחח

אחר-כך קרץ לשב"כניק השני והוסיף שלושה סיבובי אצבע באזור הרקה.

דיי התבאסתי ממה שראיתי וזה לגמרי הוריד לי את מצב הרוח, אבל נזכרתי במילים של חנה מ. מ-ט'2  – והיא אמרה לי – " גם אם נדמה לך שהעולם לא מאמין, תהיה חזקה ותאמיני באמת שלך – זה הכי חשוב".

לכן המשכתי בסיפור.

אחרי שבוע של סדנה הרגשנו שאנחנו מוכנים לעולם האמיתי. אני כבר פיתחתי הבעות פנים מעונות של שחקן מקצועי מתעשיית סרטי ה הוֹדּוּ-גָּאלִי-גָּאלָּה, גם הלב סיגל לו את הקצב הנכון לריצה ספק דידוי שלי.

משה דיי הצטיין בקואורדינציה ובבאג'י אמר שסוף סוף הוא תיאם את הפסאודו נשיפות בחליל עם הלחיצה על כפתור התחל מוזיקה.

כשהיינו מוכנים, לבשתי סארי אדום, וצבעתי את כפות הרגליים בחינה חומה, הגדלתי את העיניים בצללית שחורה, משחתי את שערי הארוך שחור בשמן פשתן ונראיתי אלילה כיאה לישראלית גאה מזַן ה 'בָּאבּוּר-דִי-זָ'בַּה'.

משה שם חיתול ומעליו תחתון סבא בסיגנון שרוואלי ואחר כך סובב סמרטוטים על הראש וכוכב ירוק באמצע שיתפוס אותם.

וכשאנחנו מוכנים. עלינו על הפיאט 600 לכיוון כיכר מנטאריי בבומביי.

הנחשים והגחלים חיכו לנו בעמדת הבאזר. אני, להכנה, עשיתי כמה גלגלונים ושפגאט אחד שקרע לי את הצורה. משה רעד מהתרגשות וכל הזמן מלמל אני אתפוס את הקצב, אני אתפוס את הקצב. אני לא אאכזב.

האמת שהוא דיי שיגע אותי והצטערתי שלא שיתפתי את ליאת במקומו.

מה? מי? ליאת?

תעזוב, אל תרשום כלום, היא לא יודעת מהעסק הזה דבר. ואם תדע היא תפגע, תעשה טובה… התחננתי.

אוקיי, תמשיכי

זהו, אז אני עשיתי חימומים לגמישות, משה מטרטר לי בראש בין לבין הניתורים.

ובבאג'י צ'אנדיליה הביא קהל שעמד מסביב לגחלים. היה שקט וזה היה תורי להתחיל. אז הוא נותן לי את הסימן שסימלצנו בשבוע סדנה ואומר "ג'מפי, ג'מפי" – אני קפצתי….

וצרחתי וצרחתי וצרחתי אחר כך קיללתי את האימאימא של העולם בקוסומוי מזויין ואחרי חמישה צעדים בתוך גחלים וחזרה הפסיק לי הלב ואתם באתם וקשרתם לי ת'ידיים והכנסתם אותי להאמר הצהובה.

עכשיו בבקשה תחבשו לי את הרגליים שלא יישארו סימנים.

אז? איפה האקשיין?

אני לא יודעת, תגיד לי אתה, כולה רצינו לעשות כסף קל. עכשיו אני בכלל לא מבינה מה קורה פה.

גרסת השב"כ

האמת שגם אנחנו לא מבינים מה קורה פה. זה התחיל בהבזקים, בשנייה היינו ארבעה, בשנייה  שלושה, פתאום חמישה ואיכשהו התייצבנו לשניים, אז בכלל בהתחלה היינו עובדי הייטק, אחר היה פלשבק והיינו שחקנים בסרט ושוב שינוי תפאורה והפכנו לאנשי שב"כ… שתלו לנו אוזניות באוזניים הלבישו אותנו במשקפיים ואיכשהו הגענו לבאזר מנטאריי בבומביי – בצד הייתה איזו מכונית שכל הזמן שינתה צורה עד שנתקעה כהאמר צהובה.

נתנו לנו פקודה לחפש פטריות ובכלל זה לא היה קשור לשום בחורה או הודו והנה מצאנו עצמנו תופסים אותה. והיא צורחת שחם לה והיא נשרפת. והיה ההוא שבמקום לחלל לנחשים בכה וכל הזמן אמר, בסימולטור זה הלך לי, בסימולטור זה הלך לי…איפה רום? בבאג'י?

***

 צלצול טלפון.

הה, משה? אתה עדיין בהודו?

כן, כפרה, חוזר ביום שישי..

תשמע, חלום טוב חלום שלום…שלא תדע, הייתי איתך שם בהודו והיה לנו סיפור עם השב"כ ועניינים…

וואללה? –  את לא מבינה את נתפסת בחלום שלי.

מה? אתה רוצה להגיד שבגללך הלכתי על גחלים? מה עשיתי לך ראבאק?