חיטהורן

הנה הגיע היום האחרון
לחיטהורן נסענו באוטובוס, לא בקרון
זוהי עיירה לא גדולה לא קטנה,
שמענו ששווה לעשות כאן חתונה

אין בה כבישים ולא מכוניות
אך תעלות בה לרוב והמון סירות
על אחת מהן גדולה עלינו
והסבר באנגלית ובעברית קיבלנו

כל הבתים כאן היו משק אוטרקי
הלבוש היה שחור לבן, לא שמעו אז על חאקי
הגברים עסקו בגידול בעלי חיים
ונשים מהחלב עשו מעדנים.

כך היה ממש מזמן, אז בעבר.
היום העיירה היא יישוב לכל דבר,
מכוניות עדיין אינן נכנסות
לא בנו שם כבישים ולא מנהרות
והגשרים נותרו צרים והם כאן רוב הנוף

את הים ייבשו ואין צורך בחוף.
אמאמא רבותי ממה הם מתפרנסים??
תיירות לא מילה גסה היא מביאה כספים
בסיור היתה גם עצירה קלילה.
עייפתי מחרוזים יקיריי – מבקשת מחילה.

הלכנו בשבילים המאוד צרים,
אם מועדים נופלים על מים קרים
היו שישבו לאכול שניצל או דגים
וכאלו שעל גלידה הם לא מוותרים.
ושוב על הסירה עלינו
שני אגמים אחרונים ודיי עברנו.
עלינו לאוטובוס כשסופו של היום מתקרב
יש אאוטלט אחד שעליו אסור לוותר
עוד קניות מה עוד יש לומר
חייב להודות שאת הגברים זה גמר.

בשש בדיוק הקניון הפתוח נסגר
מפה למלון לנסוע נותר
הדרך ארוכה ויש לארוז מזוודה
אני גם בקשתי שעה למפגש פרידה
אז כמו תמיד לכל התחלה יש גם סוף
אנחנו ממש עכשיו בדרך למטוס
הייתם לי קבוצה נפלאה
ואישית אני תקווה שנהנתם ממני כמדריכה

היתה לי אתכם חוויה עצומה
החברויות שנוצרה ממש מדהימה.
תודה תודה אומר בלי להתבלבל.
ואוסיף שמילה טובה בכתב בשמחה אקבל.