יותר מ 7000 בארות בונציה

יותר מ 7000 בארות בונציה

אתם יודעים שבוונציה ישנם כ 7000 בארות? לא, לא תמצאו את זה בויקיפדיה… אניוואי היום לבארות אין שימוש אלא כחפץ שמקשט את הסמטאות אבל בעבר הבארות שמשו מקור מים – ברור .. אני לא מחדשת… אמאמא מה שאולי לא ידוע.. מבלי לפגוע חו"ח… זה שהבארות היו בבעלות פרטית, הם היו שייכים לאצולת העיר ולעשיריה היהודים שהיו שנואים… אבל את זה אולי אספר כשאזכיר את 1797 ואת נפולאון.
באחת התמונות יש חורים ברצפה, הללו ניקזו את הגשם לבורות שעברו אל הבאר.

מים פרטיים ששייכים למי שיש בכיסו. כן מים פרטיים. גם הגשרים… כל הגשרים הפזורים על 118 האיים בוונציה היו פרטיים.
מה שיצא מזה.. שאדם שרצה לשתות או לחצות ממקום מסויים לאחר באי הקטנטן הזה – היה צריך לשלם או לפחות לקבל רשות.
מעמדות.
למה אני מספרת את זה? כי זה מתקשר לתמונות שיבואו מאוחר יותר… מסיכות והם שיביאו אותי לספר לכם על מסיכת הדוקטור, מסיכת הזונה ונשף המסיכות בוונציה.
אבל לא סיפרתי את זה רק בגלל זה.

מה שמעניין אותי (כאחת שלמדה פאודליזם מורחב באוניברסיטה) זה שבניגוד לשאר האזורים באירופה ששיעתקו את המעמד לאורך ימי הביניים ועד למאות ה 19 – וונציה היתה שונה ביחסם של האנשים למעמד משום שהיתה גם המרכז וגם הפריפריה, תזכרו את זה. לא היה אציל בעיר ואיכרים עניים בכפר. התושבים הוונציאנים היו אלופי ה"מינגלינג" אם רצו ואם לא רצו. האצילים וה- איך נקרא לזה "עלובי החיים" חיו זה בתוך זה.
ובגלל זה ההתנהגות של עשירים עניים לא היתה טיפוסית להתנהגות מעמדית.
עכשיו… אותי כל זה ממש מעניין.

אז… כמו שאמרתי נשף המסיכות קשור למעמדות אבל מה היה הטריגר שהחייה את הנשפים של תחילת המאה ה 14 – אכתוב אולי מייד או שאולי מחר. וזה כבר תלוי בהוט.
אז בגדול… מה אני מנסה להגיד? שלפעמים יש באר חתומה ותמימה – שכשעייפים רוצים להשען או לשבת עליה אבל היא הכי מקושרת למעמדות ליהודים ולמסיכות והמשך הסיפור תלוי בטלויזיה בכבלים.
ככה המוח שלי עובד כ"משק כנפי פרפרית"