אדמונד דנטה בצל פרנסואה פיקו

"בצאתך למסע נקמה, חפור שני קברים." (קונפוציוס)

פאריז 1807. נפולאון מנצח בקרב איילאו את הרוסים. האימפריה הצרפתית בשיאה.

פרנסואה פיקו הוא סנדלר המתגורר בצניעות באחת השכונות של פאריז. פרנסואה צעיר, רציני ונאה שתפס את תשומת ליבה של מרגריט ויגורו – בחורה צעירה עשירה ויפהפיה. למרות ההבדלים המעמדיים ביניהם מתפתח סיפור אהבה יפהפה. והם מחליטים להתחתן ביום שלישי ה 17 בפבואר 1807.

לכאורה, בשביל פרנסואה הסנדלר זה סיפור של סינדרלה, אבל גורלו מוביל אותו לסיפור שונה לחלוטין.
בשבת שלפני הנישואים מחליט פרנסואה ללכת לבית מרזח קרוב כדי לחגוג את תום רווקותו, שם הוא פוגש בארבע אנשים, את בעל המקום, אדם בשם לופיאן שהיה איש קמצן שהקנאה במזלו הטוב של פרנסואה העבירה אותו על דעתו ועוד שלושה אנשים נוספים.
הארבעה ששמעו על ההצלחה של הסנדלר החליטו להציק ולשבש לו את התוכניות. הם נגשים למשטרה ומדווחים שפרנסואה מדבר בגנות המשטר הנפוליאוני ושהוא בעצם מרגל של בית המלוכה.
ביום למחרת ב 15 לפבואר 1807 המשטרה מחליטה שפרנסואה אכן מרגל של בית המלוכה, הם תופסים אותו ומעלימים אותו אל תוך חשכת בית כלא.

בשנים שהיה בכלא פוגש פרנסואה איש דת איטלקי עשיר כקורח בשם ג'וזף לושאר כשהוא שומע את קורותיו של הסנדלר התמים הוא מקדיש את השנים הבאות בנסיון לשחררו. בתקופה הזו מתקרבים השניים ומתחברים בנפש.

שבע שנים עוברות, השנה היא 1814. נפולאון כבר לא בתמונה המלך לואי ה 18 לעומת זאת כן. הוא מחליט לשחרר את האסירים הפוליטיים ובכללם פרנסואה הסנדלר.
פרנסואה יוצא מהכלא וג'וזף "אביו הרוחני" כל כך שמח שקיבל התקף לב ונפטר. לא היו לו יורשים טבעיים ומבעוד מועד הפך את פרנסואה ליורשו היחידי למליונים שהיו לו בבנקים במילאנו, באמסטרדאם, המבורג ולונדון.

בצר לו על מות "אביו" פרנסואה מטייל כשנה בארצות השונות ברחבי היבשת האירופית ומגיע בהסוואה לפאריז בדיוק ב 15 לפבואר 1815. הוא נכנס לשכונה שבה גר לפני שאסרו אותו ומתחיל לרחרח ולמשוך אנשים לספר לו דברים. באחת השיחות האקראיות מספרים לו שהיה פעם סנדלר שכונתי שעמד להתחתן עם אחת מעשירות פאריז אבל העלילו עליו שווא ומייד אחר-כך הוא נעלם מבלי להשאיר כתובת.

ומה עם ארוסתו של הסנדלר? מה קרה איתה שואל פרנסואה?

הה, עונים לו, היא התאבלה עליו במשך שנתיים וכשראתה שהוא לא מגיע היא התחתנה עם בעל בית המרזח שהספיק מאז לסגור את בית המרזח לטובת עסק הרבה יותר גדול.

ומה עם האנשים שהעלילו עליו? האם מישהו יודע את שמם? שואל פרנסואה

לא, אף אחד לא יודע מה איתם אבל יש כומר אחד שנכח בוידוי של אדם לפני מותו והוא יודע משהו על המקרה.

מייד אחרי שהוא שומע את הפרט הזה יוצא פרנסואה בחיפוש הכומר. כשהוא מגיע אליו הוא מראה לו יהלום ענק ואומר לו היהלום יהיה למי שייתן פרטים על שלושת האנשים שגרמו למאסרו של הסנדלר מפאריז ב 1807.

הכומר היסס לרגע אך מייד מסר את שמות האנשים.
עכשיו כשיש לו את כל הפרטים הוא מתחיל בנקמה בכל המעורבים בסיפור שהביא למעצרו.

פרנסואה חפר 4 קברים ואף אחד מהם לא היה עבורו.

סיפרתי לכם סיפור עם תאריכים מדוייקים ושמות של אנשים והכל נשמע אמיתי ונורא.
אז רציתי רק להדגיש שהסיפור הזה אכן כל כולו אמיתי וזה באמת נורא. אבל מעניין אותי לדעת מי מכם חשב על אדמונד דנטה כשקרא את הסיפור של פרנסואה פיקו?

אלכסנדר דיומא האב כתב את הרומן "הרוזן ממונטה קריסטו" אחד מסיפורי הנקמה המצליח ביותר לדורותיו ואדמונד דנטה נולד על בסיס סיפורו האמיתי של פרנסואה פיקו.

אז איך אומרים? רק רציתי שתדעו.

חוץ מזה, ממש קטנה על הדרך, אלכסנדר דיומא כתב גם את סדרת הסיפורים "שלושת המוסקטרים" וה"מוסקטרים חוזרים אחרי 20 שנה"
ועוד קטנטנה. לאלכסנדר דיומא האב היתה סבתא בת עבדים שחורה מהאיטי ואביו המולאטי היה גנרל גדול בצבא נפוליאון.
הבן שלו, 'אלכסנדר דיומא הבן' נולד מאישה שלא היתה אישתו אך הוא הכיר בו והעניק לו חינוך הראוי לבן סופר שהפך לסופר בפני עצמו. אלכסנדר דיומא הבן כתב את הגברת עם הקמליות בעקבות רומן שלו עם אישה שלא היתה אישתו.

אני נשבעת לכם שקיצרתי כמה שיכולתי ובכל זאת יצא ארוך. אבל מעניין נכון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *