Category Archives: טריאסט

בארקולאנה

בארקולאנה

ההכנות לקראת הפתיחה של הברקולנה Barcolana. המוני אדם מארצות שכנות ומרחבי איטליה עצמה, הגיעו לטריאסט לצפות בתחרויות ולרכוש יאכטות או משהו קטן יותר. הפתיחה ביום ראשון. אז יהיה צפוף הרבה יותר.

מזג אוויר נפלא. השמיים זרועי ענני כבשה – תענוג.

אז היום הזה התחיל בבכי במחנה הריכוז והמשיך באווירת חופשה אולטימטיבית. יום נפלא הרבה אור וצבע וטסטוסטרון שרירני לפני מצדדי ומאחורי.
הסולו הזה שדיברתי עליו בשמחה ובגאווה מה זה לא מתאים ליד האיטלקים היפים והאמיצים.

סן-סבה – מחנה הריכוז בטריאסט היחיד באיטליה

סן-סבה – מחנה הריכוז בטריאסט היחיד באיטליה

היום בבוקר קמתי לשם שינוי ב 07:30 בבוקר והחלטתי להתחיל אותו בביקור במחנה הריכוז סן-סבה

(Risiera di San-Sabba) שבטריאסט. מחנה ריכוז והשמדה היחיד באיטליה.

משום מה חשבתי שאהיה היחידה במקום והסתבר לי בהפתעה גמורה שרבים מבקרים כאן ולא רק יהודים. קבוצות מאורגנות של מבוגרים וגם קבוצות צעירים מבתי הספר מגיעים כדי לשמוע וללמוד.
המחנה והמוזיאון בתוכו פתוחים למבקרים ללא עלות כספית.

קפה סן מרקו ממש מאחורי בית הכנסת

קפה סן מרקו ממש מאחורי בית הכנסת

שעתיים לפני שעוזבת את המלון/לופט אני יושבת בבית קפה סן מרקו ממש מול הלופט ששכרתי.רוצה להגיד שכמעט פספסתי את המקום המדהים הזה. איזה מזל שלמרות העייפות ולמרות 121 המדרגות שאעלה מאוחר יותר בפעם השלישית היום… למרות זאת – כל כך שמחה שיצא להכנס בטעות או בגורל.

לראות את טריאסט בפעם השנייה ולאהוב אותה

לראות את טריאסט בפעם השנייה ולאהוב אותה

הגעתי לטריאסט דרך העיירה קוזינה – דרך צרה שעולה ויורדת ולבסוף מגיעה אל העיר האיטלקית הימית. חיפשתי את בית הדירות וכשמצאתי נאלצתי לחכות כי בעלת הבית לקחה את הילדים שלה לבית הספר… והיא מתנצלת כל כך שאני מחכה (זו אני המשוגעת שמגיעה ב 07:30) אניוואי בזמן שמחכה יושבת לשתות את הקפה האיטלקי הראשון שלי בכיכר ליד וראו מה נמצא ממש ממול?
בית הכנסת הגדול ביותר באיטליה. רב בית הכנסת הוא רבה של הקהילה היהודית הספורה של לובליאנה גם כן.
בפעם האחרונה שהייתי כאן (לפני 6 שנים בערך) הייתי בסטאז וכדי למצוא את בית הכנסת הזה רצנו 45 דקות.. אני מזמן איבדתי את הכיוון וידעתי שאת הנוסעים שלי לא אוכל להביא לכאן – היום באתי לתקן את המצב וללמוד כל מה שצריך על העיר המקסימה הזו.

בעלת הבית שלי הגיעה ולקחה אותי לדירה.
תשמעו חבריי היקרים – מי שמכיר אותי טוב יודע שאני לא מתפשרת בבתי מלון – צריכה רמה ומיקום – הרמה יכולה להתחלף לטובת ייחודיות לפעמים – וזה מה שעשיתי הפעם. קראתי על המקום בבוקינג והתגובות היו נלהבות שהייתי חייבת לבדוק בעצמי. נכון…כמעט כל תגובה התייחסה לעובדה שאין מעלית בבניין… אז בינינו לספורטאית כמוני שמטפסת עליות לטירות בקלילות – מדרגות זה "פיס אוף קייק"
אז עליתי… עד הקומה הראשונה 26 מדרגות – כל אחת מהקומות הבאות 25 מדרגות (4 קומות) בקומה מספר 2 שאלתי באיזה קומה אני? אמרה ששיכנה אותי ברביעית… קיבלתי חום וחשבתי שאני אהיה הראשונה שאקטול את המקום… אם אשאר שעה נוספת כאן.
ואז היא פתחה את הדלת ללופט שלי וזה מה שראיתי… אני עוד אצלם… עכשיו רצה לתור את העיר.אוטובוס מס 6 (1.30 יורו) לוקח אותי לארמון מיראמר – להגיד לכם שציפיתי לראות מה שראיתי זה יהיה שקר גס.

זה היה מרהיב. מיראמר (לראות את הים) כשמו כן הוא מכל מקום בארמון ניתן לראות את הים. הוא בנוי על לשון חוף ויש לו פארק ענק שממש מזכיר את הפארק של וילה אנג'ולינה שבאופטיה(קרואטיה) אבל לא לחינם אני נזכרת בוילה ההיא – שהרי איגיניו סקארפה שבנה אותה מגיע מטריאסט.
הטיול בגני הארמון, למרות השיפוצים שנעשים בו, מכניס אותי לאווירה שלווה. בניגוד לאווירה בעיר שיש בה יש פעילות רבה… נבנים במות בפיאצות הגדולות ומאות דוכנים מוקמים וכל זה משום ש…
בשבוע הבא (שבוע שני של חודש אוקטובר) מתקיים הברקולנה Barcolana – אז אם יש לכם קצת כסף ובא לכם לקנות יאכטה אתם מוזמנים להגיע לכאן. המכירות מתקיימות פעם בשנה והטריאסטנים מתרגשים מאוד.
המרינה שאתם רואים בתמונות מפוצצת סירות ובאזור הארמון מסתובבים מרצדסים רבי עוצמה ואון (ודי לחכימא ברמיזה – אני את שלי אמרתי)