Category Archives: לובליאנה

הפיל של לובליאנה

מאיפה קיבל חניבעל הגדול פילים שעזרו לו לחצות את הרי האלפים כדי להלחם ברומאים?
האמת.. זה לא משהוא שאני חושבת עליו במיוחד…כתוב בספרים שהוא חצה עם פילים את האלפים אז אוקיי זה מה שהיה וזה מסתדר לי יפה מאוד עם השינה השקטה בלילה.
מה שמעניין אותי יותר זה שזו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שפילים "טיילו" להם באזור אירופה עד למאות המאוחרות בהן הוקמו גני חיות (בוינה ב 1779 ובלונדון ב 1828).
בעלות על חיה נדירה כמו הפיל, הנמר, הטיגריס והאריה היתה נחשבת לסמל סטטוס של כוח ועושר רב. זו היתה פריוילגיה השמורה לאריסטוקרטיה בלבד.

ב 1552 מקסימיליאן השני בן 25… הוא כבר דוכס האמפריה האוסטרית ואוטוטו יהיה מלך האמפריה הרומית. הוא בדיוק מתחתן עם מריה (הסבתא רבה של מריה תרזה שאני אישית מעריצה) והוא מקבל פיל כמתנת חתונה. לפיל קראו סולימאן. שמו של הפיל היה עם משמעות סמבולית ומלא כוונה שהרי האוייב הגדול של האמפריה האוסטרית באותה תקופה היה סולימאן הגדול הסולטן של הממלכה האות'ומנית.

אז חוזרים מקסימיליאן, מריה אישתו(שהיא גם סבתא רבה וגדולה של מרי אנטואנט) וכל הפאמליה עם הפיל סולימאן לאוסטרייה ובדרך עוצרים בלובליאנה בפונדק דרכים. הלובליאנים שזו הפעם הראשונה שהם רואים פיל נדהמו מגודלה ותפארתה של החיה.
כמה שנים אחר כך נבנה מלון במקום שהיה הפונדק ומכיוון שהפיל השאיר רושם עז הוחלט ע"י הבעלים לקרוא למלון סלון (slon) שזה פיל בסלובנית.
עכשיו… זוכרים את השאלה מההתחלה?
התשובה ע"פ דעתם של רוב החוקרים שהפילים של חניבעל הגיעו מהרי האטלס של מרוקו ואלג'יר.

למקסימיליאן השני יש סיפור נוסף שקשור ליהודים. בהקשר הזה אני ממש לא מחבבת אותו.

סמטת הנשמות האבודות והנרקיס מלובליאנה

סמטת הנשמות האבודות והנרקיס מלובליאנה

בלובליאנה במרכז העיר ישנה סימטה קטנה (ממש מול בית העירייה) שנקראת "סמטת הנשמות האבודות". הולכים בסמטה הזו בצדדים כשבאמצע לאורך הסמטה גולגולות קטנות מברונזה המונחים כפסל רחוב. צריך לשים לב כדי להתרשם.
התייר הרגיל לא עובר בסמטה הזו.. גם המקומי לא כל כך מכיר אותה.. ואם מכיר אז לא עוצר רגע להבחין.
הסמטה נמצאת ממש מול בית הערייה של לובליאנה.
כשנכנסים לתוך אולם בית העירייה, באטריום, בפינה הימנית של המבנה, נמצאת נשמה אבודה אחרת נרקיס. בעצם פסלו של נרקיס.
נרקיס היה גבר יפה תואר. כל כך יפה היה שלא היתה נמפה שלא התאהבה בו. באחד הימים כשנרקיס יוצא לצוד פוגשת אותו הנמפה החביבה על דיאנה – אקו ומתאהבת בו ברגע. אבל היא לא עניינה את נרקיס. הוא התעלם ממנה בצורה אכזרית ובצר לה אקו גוועה.
הסיפור מגיע לחברותיה הנמפות ובעוד הן משוחחות על המקרה שומעת אותן אלת הנקמה כועסת על נרקיס ומקללת אותו באהבה שתושב ריקם.
באחד מימי הציד שלו עוצר נרקיס ליד אגם צלול כמראה. הוא רוכן כדי לשתות ממימי האגם כשלפתע הוא נעצר למראה הדמות שמופיעה, מהופנט מיופיו של הנמצא מולו.
כשהוא מושיט ידו לגעת נוצרת תנועה באגם שמעלימה את הדמות, לכן הוא נמנע מלהפריע ולא שותה מהמים.
נרקיס מאוהב. בעצמו. הוא לא מסוגל להסיר עיניו מהאגם ולא מעיז לגעת במים פן יימוג הקסם. הוא לא אוכל ולא שותה ואט אט גווע, נופל לתוך מימי האגם ומת.
הנמפות ששמעו על גורלו חיפשו את גופתו לקבורה… חיפשו וחיפשו ולא מצאו… במקום, ראו במימיי האגם פרחי מים, נרקיסים.
לסלובנים יש מסורת מיוחדת. בכל פעם שהם רוצים לרמוז לחבר שהוא התנהג באגואיסטיות הם נותנים לו את פרח הנרקיס.
הפסל של נרקיס בבניין הערייה של לובליאנה. הפסל פרנצ'סקו רובה.