Category Archives: קרואטיה

המלכה השחורה

אף אחד לא רצה לעזור לברברה, המלכה השחורה עם לב האבן והנשמה הרעה. ואף אחד גם לא התאבל עליה כשהיא מתה.

מספרים שהיא היתה המרושעת ביותר מבין 107 המלכים שהחזיקו במבצר מדבדגראד שנבנה על אחד ממדרוני ההרים מדבניצה סמוך לזגרב.

ברברה צילי היתה יפהפיה,אך קרה ואכזרית באופן שאנשים רעדו רק מלהזכיר את שמה. על כתפה ישב עורב שחור שתקף במקורו ובטפריו את מי שהרגיז את המלכה.
אמרו עליה שהיא נהגה לזרוק את מאהביה היישר אל טלפי חזיר בר מורעב כשסיימו את שירותם.
היה לה כוח בלתי מרוסן ורעב לא מרוסן לשליטה ורבים מנתיניה האמינו שהיא מכרה את נשימתה לשטן בתמורה לכוחות מיסטיים.

אגדות רבות סופרו עליה, אחת מהם מספרת שכשבארות הטירה ייבשו ונותרה באר אחת שיש בה מים, המלכה לא התירה לאף נתין לשתות ממנה ולתושבים לא נותרה ברירה אלה לצאת אל היער המסוכן, הם חיפשו מים ובדיוק כשמצאו מעיין שירווה צמאונם בארה של המלכה ייבש.
התושבים שתו מהמעיין ביער ניצלו ממוות אך המלכה לא.
היא נותרה לבדה עם כלביה הצמאים ונאלצה לברוח מהם ברחבי הטירה עד שבלית ברירה קפצה מחלון גבוה אל מותה כדי שכלביה לא יישתו את דמה.

אגדה אחרת מספרת עליה שהיא ניסתה לרמות את השטן בנסיון להגן על טירתה. השטן שקלט את מזימתה הפך אותה לנחש שחור ומאז היא משוטטת במסדרונות התת קרקעיים של העיר העתיקה זגרב ושומרת על אוצר יקר ערך. האוצר שמדובר עליו מעולם לא נמצא. מאמינים שהוא נמצא בעולם התת קרקעי מתחת לעיר העתיקה גרדץ' באזור כנסיית וכיכר סן מרקו. מי שייעז להסתובב במסדרות ולחפש אחר האוצר אולי יתקל במלכה המשוטטת כנחש, אם הוא ינשק אותה הוא יסיר את קללת השטן ויהפוך אותה לאישה יפהפיה וכל אוצרה יהיה שלו.

אגדת המלכה השחורה לא מסתיימת כאן. מלבד אכזריותה הרבה, אומרים שהיא עסקה בכשפים ושתתה דם אדם. כך שאגדת הערפדים שמסתובבת בחוצות העיר הסמוכה – סמובור מגיעה מהסיפור של ברברה המלכה. יש מי שטוען שסיפורי הערפדים בזגרב קודמים לסיפורי הערפדים של מלכה אחרת לא פחות רעה – אליזבט באטורי מהונגריה. שתיהן דמויות אמיתיות עם הרבה סיפורי בדים.

אם האגדות נכונות או לא זה עניין אחר, מה שבטוח הוא שדמותה נודעה לשמצה כדמות הכי נוראית שחיה בזגרב מאז ומעולם. רבים מנסים לחפש את האמת מאחורי האגדות בביקור בטירה המדבייאלית מדבדגראד.

רוקחות על הכוונת

לא הרבה יודעים אבל כשמבקרים בעיר העתיקה בזגרב שבקרואטיה ועוברים את שער האבן לכיוון כיכר מרקוס, ישנה חנות קטנה עתיקה מהמאה ה 14 ששימשה בעבר ועדיין בהווה כבית מרקחת. זהו בית המרקחת הראשון בזגרב והשני בקרואטיה בכלל. את בית המרקחת הזה פתח נכדו של דנטה אליגיירי (מי שכתב את הקומדיה האלוהית) בשנת 1355.
בימים ההם התרופות היו בעצם שיקויים. שיקוי לאהבה, שיקוי לכח גברא, שיקוי לחוכמה ועוד ועוד. את השיקויים האלו הכינו אנשים שהיום אנחנו קוראים להם סבתות אבל הם היו דווקא יותר מלומדים מהסביבה או בעצם יותר יודעים.
מה בעצם הם יודעים??
הם יודעים איך מכינים את הדבר שהציבור משתוקק לו ומאמין בכוחו. בריאות, אהבה, שנאה, חוכמה, כוח, אמונה. היו אלו סודות המועברים מאמא לבת ומי שיודע אותם יש לו כוח רב. אבל הסודות האלו היו צרות… למה? כי בני אדם הם אנשים מאוד מוזרים. כשהם לא מבינים או לא יודעים משהו הם משלימים את החסר בסיפורים משלהם. הם לא הבינו את האנשים עם הידע הרפואי המופלא ולכן קראו להם מכשפים אבל אתם כבר מבינים שאלו היו נשים.

מכיוון שהכל היה סודי ונסתר החלו להתגלגל סיפורים על מכשפות. סיפרו שהן מעלים באוב מתים והמתים האלו מספרים להם את סוד החיים והמוות. סיפרו מכרו נשמתן לשטן. בקיצור סיפרו המון דברים וזה התגלגל מפה לאוזן והגיע רחוק רחוק.
אז בואו נקפוץ ביחד במנהרת הזמן ונגיע לג'ובני בטיסטה שנולד באיטליה ב 1432. ג'ובני הזה היה כומר, בישוף, קרדינל ובשלב מסויים גם אפיפיור עד יום מותו. ג'ובני מוכר יותר כאינוצ'נציוס השמיני :)
אינוצ'נציוס הזה היה מושחת לאלללה. בתקופה שלו לכל דבר היה מחיר. כתבי המחילה נמכרו (הוא סולח על חטא בתמורה לכסף) משרות דתיות נמכרו ואפילו האפיפיורות נמכרה עם הזמן למשפחה המושמצת מדיצ'י. בהוראתו הוצאו להורג רבים ובימיו התחזקה האינקויזיציה, הוא למעשה זה שאישר את החוקים נגד האנוסים. אוקצור הוא היה עריץ ללא חת ואכזר ללא חמלה ומחילה.
גם אל אינוצ'נציוס הגיעו שמועות על המכשפות שעושות פלאים בעזרת השטן וצבא המתים שלו. הוא מחליט לרדת לעומקם של דברים ושולח שני נזירים פרנסיסקנים, יעקוב שהיה יהודי והיינריך נוצרי לבדוק אם הדברים נכונים.
אז שני הפרנסיסקנים האלו יוצאים למסע של שנתיים ברחבי אירופה לחפש אחר המכשפות הנוראיות שעושות כשפים עם השיקויים שלהם אבל מה למרבה הפלא הם לא מוצאים כאלו.
עכשיו, איך באים לאינוצ'נציוס ואומרים לו אדוני האפיפיור – נאדא! לא היה ולא נברא – זה פשוט גזר דין מוות לשניהם. אז מה שהם עשו זה לכתוב את הסיפורים שהם שמעו מפה לאוזן בחוברת אחת וקראו לחוברת הזהו "פטיש המכשפות" – תבדקו אותי. הכל נכון!!
אז יעקב הפך את המסמך למשהו מאוד מלומד המחולק לשלושה חלקים. המסמך חושף כבייכול קונספירציה זדונית בה המכשפות קשרו קשר עם השטן להפיל את הכנסייה. בחלק השני של החוברת הם הביאו הוכחות וסיפורים לרוב שיחזקו את דבריהם. ובחלק השלישי הם נותנים פתרון לביעור הנגע.

הפתרון:

הם מציעים לשלוח אנשים ברחבי אירופה, לתפוס נשים שמישהו הלשין עליהן שהן עוסקות בכישוף, הנשים האלו היו בד"כ יפות וסביר שהסיבה שהלשינו עליהן היא כי הן סירבו לחיזוריהם של גברים או אפילו עוררו קנאתם של נשים אחרות. בכל מקרה את הנערה היה צריך לתפוס ולהעביר אותה מבחן שיוכיח שהיא מכשפה או סתם יפה.
אחד המבחנים היה לנסות להטביע אותה בנהר. אם היא עומדת בטביעה אזי היא מכשפה ויש לשרוף אותה אבל לפני ששורפים אותה יש להוציא ממנה הודאה על עיסוקה בכשפים.

תתארו לכם כשאינוצ'נציוס קורא את החוברת הזו.
אז הוא קורא את הכתוב בשקיקה ונחרד שמישהו קושר נגד הכנסיה. הוא קורא לרדוף את המכשפות עד חורמה. שליחי האפפיפיור היטו אוזן לשמועות, תפסו נשים, העבירו אותן את מבחן הנהר ומי שלא מתה במבחן מתה בשרפה.
ארבעים אלף נשים. ארבעים אלף נשים נחשדו כמכשפות והועלו למוקד לאורך שמונים השנים הבאות.
מי שביקר בעיירה פרייברג שבגרמניה וטייל בחומות העיר העתיקה יכול לראות עדות לאש ששרפה מכשפות במקום.