Monthly Archives: ספטמבר 2014

חיטהורן

הנה הגיע היום האחרון
לחיטהורן נסענו באוטובוס, לא בקרון
זוהי עיירה לא גדולה לא קטנה,
שמענו ששווה לעשות כאן חתונה

אין בה כבישים ולא מכוניות
אך תעלות בה לרוב והמון סירות
על אחת מהן גדולה עלינו
והסבר באנגלית ובעברית קיבלנו

כל הבתים כאן היו משק אוטרקי
הלבוש היה שחור לבן, לא שמעו אז על חאקי
הגברים עסקו בגידול בעלי חיים
ונשים מהחלב עשו מעדנים.

כך היה ממש מזמן, אז בעבר.
היום העיירה היא יישוב לכל דבר,
מכוניות עדיין אינן נכנסות
לא בנו שם כבישים ולא מנהרות
והגשרים נותרו צרים והם כאן רוב הנוף

את הים ייבשו ואין צורך בחוף.
אמאמא רבותי ממה הם מתפרנסים??
תיירות לא מילה גסה היא מביאה כספים
בסיור היתה גם עצירה קלילה.
עייפתי מחרוזים יקיריי – מבקשת מחילה.

הלכנו בשבילים המאוד צרים,
אם מועדים נופלים על מים קרים
היו שישבו לאכול שניצל או דגים
וכאלו שעל גלידה הם לא מוותרים.
ושוב על הסירה עלינו
שני אגמים אחרונים ודיי עברנו.
עלינו לאוטובוס כשסופו של היום מתקרב
יש אאוטלט אחד שעליו אסור לוותר
עוד קניות מה עוד יש לומר
חייב להודות שאת הגברים זה גמר.

בשש בדיוק הקניון הפתוח נסגר
מפה למלון לנסוע נותר
הדרך ארוכה ויש לארוז מזוודה
אני גם בקשתי שעה למפגש פרידה
אז כמו תמיד לכל התחלה יש גם סוף
אנחנו ממש עכשיו בדרך למטוס
הייתם לי קבוצה נפלאה
ואישית אני תקווה שנהנתם ממני כמדריכה

היתה לי אתכם חוויה עצומה
החברויות שנוצרה ממש מדהימה.
תודה תודה אומר בלי להתבלבל.
ואוסיף שמילה טובה בכתב בשמחה אקבל.

כפרי הדייגים

כפרי הדייגים

הימים במהירות עוברים' עוד יום חדש שאליו מתעוררים
את הדרך צפונה עושים, לראות שניים מכפרי הדייגים
בדרך שומעים כמה סיפורים איך שלהולנדים היה קשה עם התנאים
ארץ שטוחה עם מים רבים ועם הטבע כל יום מתמודדים.
אז סכרים פה ושם בונים ועל חלק מהים מוותרים ומייבשים
הם לא עצרו ואף פעם לא ויתרו אפילו פולדר שהוא "ים מיובש" הם ייצרו

באוטובוס קצת מוזיקה וגם חידה ואל זנזנס-סכנס נכנסנו בקידה
תחנות רוח מסורתיות ראינו וגבינות ומזכרות לרוב קנינו.
משם אל וולנדאם ממשיכים יש טיילת ומזח שרק לנו ממתינים
אנחנו כאן ואנחנו באמת רעבים אז החלטנו על ציפס וגם על דגים.

אנחנו לא נגזים אם נאמר שהיה נעים עכשיו לאמסטרדאם אנחנו חוזרים
מתארגנים לשיט תעלות לכל הרוצים ומשם לבית המלון בערב חוזרים.

פאריז ועוד פאריז

קמנו כולם עם כוחות חדשים
לחדר האוכל פנינו שמים
היום נאכל ארוחה בוקר צרפתית
שאינה מגיעה לקרסולי "בוקר ישראלית"
קרואסון, ריבה, קפה ואולי גם מאפית
ברור גם מובן שלנו זה לא מספיק
אז ככה זה כאן חברים יקרים  
ואנחנו "ברומא מתנהגים כרומאים".

נסענו לרחובות פאריז המתעוררת
לראות את הסמלים בהם היא מתפארת
התחלנו  בכיכר הבסטיליה והנצחון שסימלה – 1789 היתה השנה שלה.
היום עמוד יולי עומד שם במילייה
גם הוא ממהפיכה אבל לא מיימי רישליה

משם עברנו לכיכר קצת פחות הומה מ
וקפת בתי פאר המשמשים לה כחומה
בכיכר ווז', זו שבמארה מקומה
גר ויקטור הוגו החבר של א. דיומא.

עדיין בוקר ואנו בדרך לראות אטרקציה מוזרה
צינורות בצבעים של ירוק כחול וצהוב אוי כמה נורא
מוזיאון פומפידו על שם אחד הנשיאים
שיאים של אומנות מודרנית שם מציגים
ואיך אפשר בלי קצת קניות בחו"ל?  
אז למרכז האל רצנו כמו ארנב בהול.

מחצית היום עברנו נותרו עוד כמה אתרים
עוברים לקתדרלת נוטרדאם של הסיפורים.
שמענו על קוואזימודו הגיבן, על בל הצוענייה והכומר הנורא.
ומייד אחר-כך עברנו לרובע הלטיני ללא היסוס וללא מורא.
אכלנו פלפל או שווארמה כשר מהתורה
ומי שבחר אחרת זאת זכותו, מה העניין?  מה קרה?

נפגשים בהוטל דה ויל על האוטובוס בזמן
עכשיו נוסעים למגדל של אייפל האמן.
אחרי שצילמנו, התפצלה הקבוצה לשתיים
לעולים לתצפית בשעתיים ולעולים למונמרט בינתיים.
שעת ערב בצרפת המוארת כל הלילה
למלון חוזרים בלי פקקים – אמן ואינשאלללה.