Tag Archives: perpignan

הלב של פרפיניאן (Perpignan)

מרגרידה, לא היתה רווקה, לא גרושה וגם לא אלמנה. היא היתה אישתו של ראמון מטירת רוסליו שבפרפיניון (דרום צרפת, גבול ספרד).
גילום דה קבסטני היה טרובדור ומשורר חינני ומקסים שחיזר אחרי מרגרידה עד שהפכו לנאהבים.
כשראמון, בעלה, שומע את סיפור האהבה הזה הוא מתחרפן ומחליט לנקום הוא רודף אחרי גיום ליער. תופס אותו, הורג אותו, עוקר את ליבו, כורת את ראשו ודוהר לארמון שם הוא מבקש מהטבחית שתעשה מהלב מעדן מפולפל לאישתו מרגרידה.
הזוג השונא מתיישב לאכול ואחרי שמרגרידה סיימה את המנה, ראמון שואל אותה אם היא יודעת ממה עשויה המנה? היא עונה לו שאין לה שמץ של מושג, אז הוא מצידו מספר לה על המצרכים שנדרשו להכנת המנה הנפלאה וכדי שהיא תאמין לו הוא שולף את ראשו הכרות של גילום.

כשהיא שומעת מה שבעלה עולל לה, היא מאבדת את ראייתה ואת שמיעתה. ואחרי זמן מה היא מתאוששת ושני החושים שאיבדה חוזרים אליה ואז היא אומרת לבעלה שהמנה שהוא בישל עבורה היתה כל כך טובה שמרגע זה היא לא רוצה לאכול לעולם. באותו הרגע הוא מכוון לקראתה את חרבו להכות בראשה אך היא בורחת ממנו היישר אל המרפסת וקופצת אל מותה.

המקרה נודע לתושבי פרפיניון שהחליטו להלשין למלך אראגון.
המלך מגיע לעיר אוסר את ראמון, הורס את טירתו. אחר-כך מביא את גופות המאהב גילום ומרגרידה לקבורה ועל המצבה נכתב סיפור מותם.
מייד אחר כך נצטוו כל אבירי ונשות פרפיניון לעלות אל הקבר מדי שנה לחגוג את יום מותם של האוהבים.

יש אומרים שזוהי אגדה. לא יודעת, אולי… אבל האגדה הזו הולידה שירים וציורים וגם את האופרה האנגלית "כתוב על עור" written on skin)).

בחיים האמיתיים – עד כמה שאפשר לדייק מהמאה ה 13 – אזי מרגרידה שקראו לה גם סרמונדה – היתה נשואה כמה פעמים, בעלה הראשון אכן היה ראמון, עם השני התחתנה ב 1210 ועם השלישי איימאר דה מוסט שנלחם לצידו של גילום הטרובדור בקרב טולוז ב 1212.